לל"ג בעומר
שני פני הרעיון המשיחי בישראל – ('שני הפני' שלי).
כבר בתקופת התלמוד העלה רבי הילל את הסברה ש'אין להם משיח לישראל' –
ר' הילל אומר אין להם משיח לישראל שכבר אכלוהו בימי חזקיה. אמר רב יוסף שרא ליה מריה (יסלח לו האל) לרבי הילל, חזקיה אימת הוה (מתי היה?) בבית ראשון, ואילו זכריה קא מתנבי (התנבא) בבית שני ואמר (זכריה ט, ט) גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלים הנה מלכך יבא לך צדיק ונושע הוא עני ורוכב על חמור ועל עיר בן אתונות.
סנהדרין צט, א.
כוונתו של רבי הילל אולי הייתה שהרעיון המשיחי לא צריך להיות מרכזי באמונת ישראל, ולא שבאמת כפר ברעיון זה.
ואפשר שאף כשלון מרד בר-כוכבא, שנחשב על ידי רבי עקיבא ובני דורו למשיח, והביא חורבן על האומה, גרם לו להסתייג מרעיון זה.
בדרך דומה הלך אף הרמב"ם כשאמר –
ועל כל פנים אין סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה וכן לא יחשב הקצין אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי הקצים אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר כמו שבארנו.
הלכות מלכים יב, ב.
ובכל אופן, העיקר השנים-עשר משלושה-עשר העיקרים שלו, שאף הולחן ופורסם מאוד, הוא –
אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם שֶׁיָּבוֹא.
ולבסוף, נראה שבדרך זו הלך אף פרופ' ישעיהו ליבוביץ' כשאמר – "המשיח תמיד יבוא", עם הדגש על המילה האחרונה, במובן שאין להפוך רעיון זה לרעיון ריאלי.
*
מן הצד השני, יש ביהדות גם תנועות משיחיות. ראשית, מפורסמת תנועתו של שבתאי צבי, שהביא נזק לישראל, ושל עוד כמה משיחים מזיקים שבאו לאחריו.
אך האחרונות שבהן והאקטואליות שבהן הן מה שנקרא בעבר 'תנועת גוש אמונים', כלומר התנועה השואפת להתנחלות בכל הארץ, והיא הולכת בעקבותיו של הרב קוק האב, שטען שהקמת מדינת ישראל היא 'אתחלתא דגאולה', ועוד יותר בעקבות בנו, הרב צבי יהודה קוק, שהמריץ את מפעל ההתנחלויות. אכן, אלה נקראים בפי אנשי שמאל 'משיחיים'.
וגם תנועת חב"ד כידוע הפכה למשיחית, כאשר קבעה כי הרבי מלובביץ' ז"ל הוא המשיח, אלא שתנועה זו פחות משפיעה – מבחינת הרעיון המשיחי שבה – בציבוריות הישראלית.
ואולי גם בחסידות ברסלב יש אי-אילו צדדים משיחיים.
הפסוק היומי 