צלמם תבזה

תומר פרסיקו העלה פוסט על צלם אלוהים בהקשר של השואה, אצל היהודים ואצל הגרמנים. בעבר כתבתי על כך הרבה, אך עתה אצרף רק שתי תגובות שכתבתי, ומחקתי מסיבה כלשהי –

1.
דברים יפים. ורק אוסיף – גם אסירים רבים במחנות שמרו על צלם אנוש, כפי שעולה מספרים המתעדים את חייהם, 'הזהו אדם', 'האדם מחפש משמעות', 'השמים שבתוכי', ועוד.

2.
בהמשך לקודמי – האמנם הנאצים החזיקו בצלם אלוהים ולא השחיתו אותו? קשה לומר זאת בעקבות מעשיהם. ואולי מהות הצלם היא לא סתם בחירה, אלא בחירה בטוב. מה נאמר על כך?
מצד שני, האסירים במחנות הושחתו גופנית, אבל לא בחרו ברע. וגם אם כן לפעמים, הרי שבדרך כלל לא הייתה להם אפשרות בחירה גדולה. ואני לא מדבר על הקאפו וכד'.

אז האם ה'צלם' הוא קבוע, או תלוי-נסיבות? שאלה טובה. בהקשר זה אביא רק את הפסוק –

כַּחֲלוֹם מֵהָקִיץ אֲדֹנָי בָּעִיר צַלְמָם תִּבְזֶה.
תהילים עג, כ.

מצודות –

כחלום – כמו החלום שמעת הקיצה חלף והלך לו כן יכלו פתאום.

בעיר – במקום רואים תבזה צלמם ודמותם.

ורק אעיר כי צלמם כאן הוא כנראה צלמם הפיזי, הגוף, מה שנקרא 'צלם אנוש', ולא 'צלם אלוהים' הרוחני. או שמה כן כך?
וכן – שיש המפרשים 'בעיר' – כמו בהעיר, והוא מקביל להקצה מחלום שבתחילת הפסוק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s