בתמונה – הלשכה של השר אסף זמיר. ממש 'ממשלת בובות'. זה הזכיר לי –
וְנָתַתִּי נְעָרִים שָׂרֵיהֶם וְתַעֲלוּלִים יִמְשְׁלוּ בָם.
ישעיה ג, ד.
שד"ל –
ותעלולים – בתחלה הייתי מפרש אנשי תעלולים, אנשי צחוק, אנשים ריקים, לשון גם אני אבחר בתעלוליהם (למטה ס״ו:ד׳), וחסרה מלת אנשי, כמו כי מרי המה (יחזקאל ב׳:ז׳), וכן כי חמודות אתה (דניאל ט׳:כ״ג), הכוונה איש מרי, איש חמודות.
ועכשו נראה לי כדברי תלמידי משה כהן פורטו, כי תעלולים ענינו דברי צחוק, ונקראו כך צורות הנעשות לצחק בהן התינוקות, ואחר כך הושאל השם הזה להורות אנשים ריקים, וכן בלעז fantocci {באיטלקי: בובות}. וכל זה להם תחת גאונם, כי תחת שהיו העם מתגאים בשריהם הגאים, השרים ההם יכרתו ויאבדו, ולא יעמדו תחתם אלא אנשים פחותים ונבזים.
