בירמיה ל יש ארבע לשונות של כאב וחולי, וכנגדן ארבע לשונות של מרפא. אולי אפשר לשים זאת בצד הרבעיות של ליל הסדר – ארבע לשונות של גאולה, ארבע כוסות, ארבע בנים וכו'. גם אצל חז"ל פעמים רבות הדברים באים בצורה מרובעת, למשל בפרקי אבות.
ארבע לשונות הכאב הן – אנוש, שבר, נחלה, מכה, והן באות בפסוק אחד (יב).
ארבע לשונות המרפא הן – מזור, רפואה, תעלה (בפסוק הבא – יג) וארוכה (בפסוק יז).
נקרא את הפרק כולו –
ירמיה ל –
הבטחת השיבה ארצה
א הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת יהוה לֵאמֹר׃
ב כֹּה-אָמַר יהוה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר כְּתָב-לְךָ אֵת כָּל-הַדְּבָרִים אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ אֶל-סֵפֶר׃
ג כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם-יהוה וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אָמַר יהוה וַהֲשִׁבֹתִים אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-נָתַתִּי לַאֲבֹותָם וִירֵשׁוּהָ׃ פ
יום ה' – יום צרה
ד וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יהוה אֶל-יִשְׂרָאֵל וְאֶל-יְהוּדָה׃
ה כִּי-כֹה אָמַר יהוה קֹול חֲרָדָה שָׁמָעְנוּ פַּחַד וְאֵין שָׁלֹום׃
ו שַׁאֲלוּ-נָא וּרְאוּ אִם-יֹלֵד זָכָר מַדּוּעַ רָאִיתִי כָל-גֶּבֶר יָדָיו עַל-חֲלָצָיו כַּיֹּולֵדָה וְנֶהֶפְכוּ כָל-פָּנִים לְיֵרָקֹון׃
(לחיוורון)
ז הֹוי כִּי גָדֹול הַיֹּום הַהוּא מֵאַיִן כָּמֹהוּ וְעֵת-צָרָה הִיא לְיַעֲקֹב וּמִמֶּנָּה יִוָּשֵׁעַ׃
ח וְהָיָה בַיֹּום הַהוּא נְאֻם יהוה צְבָאֹות אֶשְׁבֹּר עֻלֹּו מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמֹוסְרֹותֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא-יַעַבְדוּ-בֹו עֹוד זָרִים׃
(עולו של האויב)
ט וְעָבְדוּ אֵת יהוה אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם אֲשֶׁר אָקִים לָהֶם׃ ס
(המושיע הוא דוד, כאן ובעוד מקומות)
שיבת ציון –
י וְאַתָּה אַל-תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם-יהוה וְאַל-תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מֹושִׁיעֲךָ מֵרָחֹוק וְאֶת-זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד׃
יא כִּי-אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם-יהוה לְהֹושִׁיעֶךָ כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל-הַגֹּויִם אֲשֶׁר הֲפִצֹותִיךָ שָּׁם אַךְ אֹתְךָ לֹא-אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ׃ פ
תיאור הכאב –
יב כִּי כֹה אָמַר יהוה אָנוּשׁ לְשִׁבְרֵךְ נַחְלָה מַכָּתֵךְ׃
(ארבעה מיני כאב – אנוש, שבר, נחלה, מכה)
יג אֵין-דָּן דִּינֵךְ לְמָזֹור רְפֻאֹות תְּעָלָה אֵין לָךְ׃
(שלושה מיני רפואה – מזור, רפואה, תעלה. ומזור הוא גם כאב)
יד כָּל-מְאַהֲבַיִךְ שְׁכֵחוּךְ אֹותָךְ לֹא יִדְרֹשׁוּ כִּי מַכַּת אֹויֵב הִכִּיתִיךְ מוּסַר אַכְזָרִי עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתָיִךְ׃
טו מַה-תִּזְעַק עַל-שִׁבְרֵךְ אָנוּשׁ מַכְאֹבֵךְ עַל רֹב עֲוֹנֵךְ עָצְמוּ חַטֹּאתַיִךְ עָשִׂיתִי אֵלֶּה לָךְ׃
אחרית טובה –
טז לָכֵן כָּל-אֹכְלַיִךְ יֵאָכֵלוּ וְכָל-צָרַיִךְ כֻּלָּם בַּשְּׁבִי יֵלֵכוּ וְהָיוּ שֹׁאסַיִךְ לִמְשִׁסָּה וְכָל-בֹּזְזַיִךְ אֶתֵּן לָבַז׃
(ובמקום אחר – 'והיו למשיסה שוסייך', שאף מושר)
יז כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכֹּותַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ נְאֻם-יהוה כִּי נִדָּחָה קָרְאוּ לָךְ צִיֹּון הִיא דֹּרֵשׁ אֵין לָהּ׃ ס
(ולשון רפואה רביעית – ארוכה)
שיבת ציון –
יח כֹּה אָמַר יהוה הִנְנִי-שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקֹוב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל-תִּלָּהּ וְאַרְמֹון עַל-מִשְׁפָּטֹו יֵשֵׁב׃
יט וְיָצָא מֵהֶם תֹּודָה וְקֹול מְשַׂחֲקִים וְהִרְבִּתִים וְלֹא יִמְעָטוּ וְהִכְבַּדְתִּים וְלֹא יִצְעָרוּ׃
(ובמקום אחר – 'עוד ישחקו ילדים ברחובותיך' וכו')
כ וְהָיוּ בָנָיו כְּקֶדֶם וַעֲדָתֹו לְפָנַי תִּכֹּון וּפָקַדְתִּי עַל כָּל-לֹחֲצָיו׃
כא וְהָיָה אַדִּירֹו מִמֶּנּוּ וּמֹשְׁלֹו מִקִּרְבֹּו יֵצֵא וְהִקְרַבְתִּיו וְנִגַּשׁ אֵלָי כִּי מִי הוּא-זֶה עָרַב אֶת-לִבֹּו לָגֶשֶׁת אֵלַי נְאֻם-יהוה׃
(שוב תיאור המנהיג הנעלה, שהולך בדרך ה')
כב וִהְיִיתֶם לִי לְעָם וְאָנֹכִי אֶהְיֶה לָכֶם לֵאלֹהִים׃ ס
ועונש לאויבים –
כג הִנֵּה סַעֲרַת יהוה חֵמָה יָצְאָה סַעַר מִתְגֹּורֵר עַל רֹאשׁ רְשָׁעִים יָחוּל׃
כד לֹא יָשׁוּב חֲרֹון אַף-יהוה עַד-עֲשֹׂתֹו וְעַד-הֲקִימֹו מְזִמֹּות לִבֹּו בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּתְבֹּונְנוּ בָהּ׃
(הנה כי כן, זה חזון ל'אחרית הימים')
וממשיך ב-לא, א –
בָּעֵת הַהִיא נְאֻם-יהוה אֶהְיֶה לֵאלֹהִים לְכֹל מִשְׁפְּחֹות יִשְׂרָאֵל וְהֵמָּה יִהְיוּ-לִי לְעָם׃ ס
*
'עת צרה היא ליעקב' נדרש על הגאולה. נקרא –
תלמוד ירושלמי תענית ג׳ א:א׳
דר' ליעזר מחלפה שיטתיה דר' יהושע דאיתפלגון רבי ליעזר אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם שנאמר (ישעיהו ל׳:ט״ו) בשובה ונחת תושעון אמר לו רבי יהושע וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם אמר לו ר"א הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין מ"ט (ירמיהו ל׳:ז׳) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע אמר לו רבי יהושע והא כתיב (ישעיהו נה) חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו. מה עבד לה ר' ליעזר. תשובה כמה דאת אמר (משלי ז׳:כ׳) צרור הכסף לקח בידו וגו' אמר לו ר' יהושע והא כתיב (ישעיהו ס׳:כ״ב) אני ה' בעתה אחישנה. מה עבד לה ר' ליעזר. תשובה כמה דאת אמר (דברים י׳:י״ב) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'. רבי אחא בשם ר"י בן לוי אם זכיתם אחישנה ואם לאו בעתה כיון שאמר לו ר' יהושע (דנייאל יב) וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה איסתלק ר' ליעזר. מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים מתוך הקץ מתוך צרה מתוך צווחה מתוך זכות אבות מתוך תשובה. מתוך הקץ הדא ה"ד (שמות ב׳:כ״ג) ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו. מתוך צרה וישמע אלהים את נאקתם. מתוך צווחה ויזכור אלהים את בריתו. מתוך זכות אבות וירא אלהים את בני ישראל. מתוך תשובה וידע אלהים. מתוך הקץ וכן הוא אומר (דברים ד׳:ל׳) בצר לך מתוך צרה. ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושב' מתוך תשובה. כי אל רחום ה' אלהיך מתוך רחמים. לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבותיך מתוך זכות אבות. וכ"ה אומר (תהילים ק״ו:מ״ד-מ״ה) וירא בצר להם מתוך צרה. בשמעו את רנתם מתוך צווחה. ויזכור להם בריתו מתוך זכות אבות. וינחם כרוב חסדיו מתוך תשובה. ויתן אותם לרחמים מתוך רחמים. חד בר נש הוה איחא בלישניה אתא לגבי רבי יוחנן גבי ר' חנינה א"ל איזיל תהי בך ולעי באורייתא דכתיב (משלי ט״ו:ד׳) מרפא לשון עץ חיים. אמר רבי חנינה בריה דרבי אבהו בספרו של רבי מאיר מצאו כתוב (ישעיהו כ״א:י״א) משא דומה משא רומי אלי קרא משעיר אמר רבי יוחנן אלי קורא מפני שעיר. אמר ר' שמעון בן לקיש אלי מאיכן נזדווג לי משעיר אמר רבי יהושע בן לוי אם יאמר לך אדם איכן הוא אלהיך אמור לו בכרך הגדול שבאדום מה טעמא אלי קורא משעיר. תני ר' שמעון בן יוחי בכל מקום שגלו ישראל גלת השכינה עמהן גלו למצרים וגלת השכינה עמהן מה טעמא (שמואל א ב׳:כ״ז) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה גלו לבבל וגלת שכינה עמהן מה טעמא (ישעיהו מ״ג:י״ד) למענכם שלחתי בבלה גלו למדי וגלת השכינה עמהן מה טעמא (ישעיהו מט) ושמתי כסאי בעילם ואין עילם אלא מדי כמה דאת אמר (דנייאל ח) ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה גלו ליון וגלת השכינה עמהן מה טעמא (זכריה ט׳:י״ג) ועוררתי בניך ציון על בניך יון גלו לרומי וגלת השכינה עמהן.
הפסוק היומי 