להסך את רגליו

שוב מוצג פסל של נתניהו, והפעם פסל מבזה, המציג את נתניהו עירום וכפוף.
בתורה נצטווינו לכבד את מי שעומד בראש העם, והציווי בא בסמוך לאיסור קללת אלוהים, באופן האומר דרשני –

אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ לֹא תָאֹר.
שמות כב, כז.

מי שהלך כברת-דרך נוספת בכיוון של ציווי זה הוא דוד, שהיו לו כמה הזדמנויות להרוג את שאול, שרדף אחריו, אך הוא העדיף לוותר. בפעם אחת ההזדמנות נקרתה לפניו כאשר שאול 'הסך את רגליו', כלומר הטיל מימיו, השתין. אמנם בא פה הנימוק הרגיל – לא לפגוע ב'משיח ה", כלומר במלך, הנבחר על-ידי האל ונמשח למלוכה, אך נראה שיש פה גם קוד של כבוד, כי אין זה ראוי לפגוע באויב בזמן פעולה אינטימית זו (אף כי – בתחבולות תעשה לך מלחמה. במלחמה עם אויב חיצוני נראה שאין מקום לשיקול כזה).
הפסל הזה הולך נגד ערכים אלה.

נקרא –
שמואל א, כד –

א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁב שָׁאוּל מֵאַחֲרֵי פְּלִשְׁתִּים וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר הִנֵּה דָוִד בְּמִדְבַּר עֵין גֶּדִי.    ב וַיִּקַּח שָׁאוּל שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ בָּחוּר מִכָּל יִשְׂרָאֵל וַיֵּלֶךְ לְבַקֵּשׁ אֶת דָּוִד וַאֲנָשָׁיו עַל פְּנֵי צוּרֵי הַיְּעֵלִים. ג וַיָּבֹא אֶל גִּדְרוֹת הַצֹּאן עַל הַדֶּרֶךְ וְשָׁם מְעָרָה וַיָּבֹא שָׁאוּל לְהָסֵךְ אֶת רַגְלָיו וְדָוִד וַאֲנָשָׁיו בְּיַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה יֹשְׁבִים. ד וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲ‍שֶׁר אָמַר יְהוָה אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת איביך [אֹיִבְךָ] בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקָם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט. (מצודות – בחשאי) ה וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.    ו וַיֹּאמֶר לַאֲנָשָׁיו חָלִילָה לִּי מֵיהוָה אִם אֶעֱשֶׂה אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לַאדֹנִי לִמְשִׁיחַ יְהוָה לִשְׁלֹחַ יָדִי בּוֹ כִּי מְשִׁיחַ יְהוָה הוּא. ז וַיְשַׁסַּע דָּוִד אֶת אֲנָשָׁיו בַּדְּבָרִים וְלֹא נְתָנָם לָקוּם אֶל שָׁאוּל וְשָׁאוּל קָם מֵהַמְּעָרָה וַיֵּלֶךְ בַּדָּרֶךְ.    

רצוי לקרוא גם את המשך הפרק, ואת הדיבור בין שאול ודוד.

*

ויקימילון –

במקרא בפס' הנ"ל וגם "אַך מֵסִיך הוּא אֶת רַגְלָיו" (שופטים ג) ישנו פירוש שזוהי התפנות ל'קטנים' ומשורש נ.ס.ך -שפיכה. ו'רגליו' 'לשון נקיה. פירוש אחר לרוב הדיעות הסך משורש ס.כ.ה (או ס.כ.כ) משמעותו 'כיסוי', דרך המתפנה לכרוע ולכסות בגופו על רגליו.(רש"י ועוד)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s