סעף – ענף ומחשבה

סעף הוא גם ענף וגם מחשבה. אולי בגלל שהמחשבה מסתעפת כענף. כך קראתי –

"שימו לב שהמילה סְעִפִּים בביטוי זה כתובה ב-פ' דגושה, בניגוד ל'סְעִיפִים'. צורת היחיד של מילה זו אינה 'סעיף', אלא סָעֵף, ופירושה הוא 'מחשבה'. גם מילה זו נגזרת מהשורש סע"ף. ביטוי זה מבוסס על דברי אליהו הנביא לעם: "עַד מָתַי אַתֶּם פֹּסְחִים עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים? אִם ה' הָאֱלֹהִים – לְכוּ אַחֲרָיו, וְאִם הַבַּעַל – לְכוּ אַחֲרָיו" (מלכים א' י"ח, כ"א). בפירוש "מצודת ציון" לפסוק זה מוסבר הקשר בין ענפים למחשבות: "והוא לשון מושאל מסעיף אילן, כי המחשבות המה ללב כסעיף לאילן". לפי הסבר אחר, משמעות המילה סְעִפִּים בפסוק זה היא ענפים של ממש, והפירוש המילולי של הביטוי הוא 'דילג בין שני הענפים (כמו ציפור)'.
https://blog.ravmilim.co.il/index/%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a3-%d7%9c%d7%a2%d7%a0%d7%a3/

ואכן, כך מופיע גם במילון ספיר –

סָעֵף, סְעַפָּה [תנ]
(מקרא)
1. מחשבה: בִּשְׂעִפִּים מֵחֶזְיֹנוֹת לָיְלָה בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים (איוב)
2. ענף (גם בהשאלה): "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסְעִפִּים" (מלכים א יח 21) וכן: "בִּסְעַפֹּתָיו קִנְּנוּ כל עוף השמַים" (יחזקאל, לא, 6) (ראו: שעפים)

ומשמעות נוספת –
סֵעֵף, סֵעפִים [תנ]
(מקרא)
צבוּעים, חוטאים הפוסחים על שתי הסעִפִּים, שאינם יציבים בדעתם, כאמור בפסוק: "סֵעפים שָׂנֵאתִי וְתוֹרָתְךָ אָהָבְתִּי" (תהילים, קיט, 113)

ומ-סעף-מחשבה נגזר גם סרעף –
סַרְעָף [יב]
מַחשָבה, הִרהוּר, רַעיון (סִפרוּתי) (נכתב גם: שַׂרעָף): צופֶה ומביט סַרעָף קרביהם (מלשון התפילה); הנערה השתתקה ושקעה בסַרעַפּים

לבסוף, אולי בשיכול אותיות הוא קשור גם לעורף. עורף בעברית הוא חלק הצוואר, ויערוף – יזלוג, אבל בערבית הוא ידיעה, כמו בביטוי 'אנא עארף?' – אני יודע?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s