איוב יט, איוב ל

שני פרקים באיוב עם המילה 'אשווע'.

*

עוד פרק באיוב –

איוב יט –

איוב פונה לרעיו ומוכיחם –
א וַיַּעַן אִיֹּוב וַיֹּאמַר׃
ב עַד-אָנָה תֹּוגְיוּן נַפְשִׁי וּתְדַכְּאוּנַנִי בְמִלִּים׃
(מילים פוצעות, וגם מרפאות. מוות וחיים ביד הלשון)
ג זֶה עֶשֶׂר פְּעָמִים תַּכְלִימוּנִי לֹא-תֵבֹשׁוּ תַּהְכְּרוּ-לִי׃
(תהכרו לי – כמו תתנכרו אליי)
ד וְאַף-אָמְנָם שָׁגִיתִי אִתִּי תָּלִין מְשׁוּגָתִי׃
ה אִם-אָמְנָם עָלַי תַּגְדִּילוּ וְתֹוכִיחוּ עָלַי חֶרְפָּתִּי׃

ועתה מודיע כי האל מתקיף אותו –
ו דְּעוּ-אֵפֹו כִּי-אֱלֹוהַּ עִוְּתָנִי וּמְצוּדֹו עָלַי הִקִּיף׃
ז הֵן אֶצְעַק חָמָס וְלֹא אֵעָנֶה אֲשַׁוַּע וְאֵין מִשְׁפָּט׃
ח אָרְחִי גָדַר וְלֹא אֶעֱבֹור וְעַל נְתִיבֹותַי חֹשֶׁךְ יָשִׂים׃
ט כְּבֹודִי מֵעָלַי הִפְשִׁיט וַיָּסַר עֲטֶרֶת רֹאשִׁי׃
י יִתְּצֵנִי סָבִיב וָאֵלַךְ וַיַּסַּע כָּעֵץ תִּקְוָתִי׃
יא וַיַּחַר עָלַי אַפֹּו וַיַּחְשְׁבֵנִי לֹו כְצָרָיו׃
יב יַחַד יָבֹאוּ גְדוּדָיו וַיָּסֹלּוּ עָלַי דַּרְכָּם וַיַּחֲנוּ סָבִיב לְאָהֳלִי׃
יג אַחַי מֵעָלַי הִרְחִיק וְיֹדְעַי אַךְ-זָרוּ מִמֶּנִּי׃
יד חָדְלוּ קְרֹובָי וּמְיֻדָּעַי שְׁכֵחוּנִי׃
טו גָּרֵי בֵיתִי וְאַמְהֹתַי לְזָר תַּחְשְׁבֻנִי נָכְרִי הָיִיתִי בְעֵינֵיהֶם׃
טז לְעַבְדִּי קָרָאתִי וְלֹא יַעֲנֶה בְּמֹו-פִי אֶתְחַנֶּן-לֹו׃
יז רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי׃
(וחנותי – כמו התחננתי)
יח גַּם-עֲוִילִים מָאֲסוּ בִי אָקוּמָה וַיְדַבְּרוּ-בִי׃
(עוילים – ילדים)
יט תִּעֲבוּנִי כָּל-מְתֵי סֹודִי וְזֶה-אָהַבְתִּי נֶהְפְּכוּ-בִי׃
(מתי סודי – הקרובים אליי, נהפכו בי – הפכו מאוהביי לשונאיי)
כ בְּעֹורִי וּבִבְשָׂרִי דָּבְקָה עַצְמִי וָאֶתְמַלְּטָה בְּעֹור שִׁנָּי׃
(ואתמלטה בעור שיניי – נותרו רק חניכיי, נזק גופני רב)

ושוב פונה לרעיו –
כא חָנֻּנִי חָנֻּנִי אַתֶּם רֵעָי כִּי יַד-אֱלֹוהַּ נָגְעָה בִּי׃
כב לָמָּה תִּרְדְּפֻנִי כְמֹו-אֵל וּמִבְּשָׂרִי לֹא תִשְׂבָּעוּ׃
(למה אתם רודפים אותי כמו שהאל רודף אותי? וכאילו אתם נוגסים בבשרי)

ומכיוון שהוא מיואש מהם, הוא פונה למקור אחר –
כג מִי-יִתֵּן אֵפֹו וְיִכָּתְבוּן מִלָּי מִי-יִתֵּן בַּסֵּפֶר וְיֻחָקוּ׃
(-לכתיבה בספר)
כד בְּעֵט-בַּרְזֶל וְעֹפָרֶת לָעַד בַּצּוּר יֵחָצְבוּן׃
כה וַאֲנִי יָדַעְתִּי גֹּאֲלִי חָי וְאַחֲרֹון עַל-עָפָר יָקוּם׃
(ומישהו בעתיד יקרא זאת, גם אם יהיה האדם האחרון, ובזאת יגאל את נפשי – כך נראה לי פירושו)
כו וְאַחַר עֹורִי נִקְּפוּ-זֹאת וּמִבְּשָׂרִי אֶחֱזֶה אֱלֹוהַּ׃
(נראה לי הפירוש – הרעים, שכאמור כמו אוכלים את בשרו, כאילו אומרים את דבריהם בתוך בשרו. אך הוא כמו רואה את האל מתוך ייסוריי הבשר שלו. ורבות הדרשות על פסוק זה, והפרקטיקות המיסטיות)
כז אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה-לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא-זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי׃
(ואת ייסורי גופו אלה רק הוא רואה וחש)
כח כִּי תֹאמְרוּ מַה-נִּרְדָּף-לֹו וְשֹׁרֶשׁ דָּבָר נִמְצָא-בִי׃
(איני יודע אם זה הפירוש, אך כך אני מסביר זאת לעצמי – אם תשאלו מה דומה לדבר זה? דעו – אני המקור. אך זה פסוק קשה וכלל לא בטוח שזו הכוונה. וראו להלן)
כט גּוּרוּ לָכֶם  מִפְּנֵי-חֶרֶב כִּי-חֵמָה עֲוֹנֹות חָרֶב לְמַעַן תֵּדְעוּן (שדין) שַׁדּוּן.
(תפחדו מהחרב, בעקבות דבריכם המכאיבים, כי יש דין. וראו להלן)

*

שטיינזלץ, פירוש חלופי –
כִּי, ושמא, ולוואי תֹאמְְרוּ, הייתם אומרים בחמלה מפני מַה־נִּרְְְדָָּף־לוֹ, הוא , ומה שֹׁרֶשׁ דּבָר חטא נִמְְְצָא־בִי?! לא עלה על דעתכם לחשוב כך. 

לְְמַעַן תֵּדְְעוּן שַׁדּוּן, שיש דין. ואולי: שוד, או: השלכה. בסופכם תושלכו. או: כדי שתדעו מהו שוד ותרחמו על איש נדכה.

*

עוד פרק צרות באיוב.

איוב ל –

תיאור הצעירים הצוחקים עליו –
א וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר-מָאַסְתִּי אֲבֹותָם לָשִׁית עִם-כַּלְבֵי צֹאנִי׃
(לשית – לשים)
ב גַּם-כֹּחַ יְדֵיהֶם לָמָּה לִּי עָלֵימֹו אָבַד כָּלַח׃
(עלימו אבד כלח – אבד כוחם. והפך לביטוי שמשמעותו התיישן. ביטוי סתום)
ג בְּחֶסֶר וּבְכָפָן גַּלְמוּד הַעֹרְקִים צִיָּה אֶמֶשׁ שֹׁואָה וּמְשֹׁאָה׃
(מיני צרות)
ד הַקֹּטְפִים מַלּוּחַ עֲלֵי-שִׂיחַ וְשֹׁרֶשׁ רְתָמִים לַחְמָם׃
(אוכלים מאכלים ירודים)
ה מִן-גֵּו יְגֹרָשׁוּ יָרִיעוּ עָלֵימֹו כַּגַּנָּב׃
(מגרשים אותם)
ו בַּעֲרוּץ נְחָלִים לִשְׁכֹּן חֹרֵי עָפָר וְכֵפִים׃
(ישנים במקומות לא ראויים)
ז בֵּין-שִׂיחִים יִנְהָקוּ תַּחַת חָרוּל יְסֻפָּחוּ׃
ח בְּנֵי-נָבָל גַּם-בְּנֵי בְלִי-שֵׁם נִכְּאוּ מִן-הָאָרֶץ׃
(נכרתו מהארץ)
ט וְעַתָּה נְגִינָתָם הָיִיתִי וָאֱהִי לָהֶם לְמִלָּה׃
י תִּעֲבוּנִי רָחֲקוּ מֶנִּי וּמִפָּנַי לֹא-חָשְׂכוּ רֹק׃
יא כִּי- (יתרו) יִתְרִי פִתַּח וַיְעַנֵּנִי וְרֶסֶן מִפָּנַי שִׁלֵּחוּ׃
(שולחים בי חץ מיתר, בלי רסן משתלחים בי)
יב עַל-יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ רַגְלַי שִׁלֵּחוּ וַיָּסֹלּוּ עָלַי אָרְחֹות אֵידָם׃
(מביאים עליי צרות. אידם – צרתם)
יג נָתְסוּ נְתִיבָתִי לְהַוָּתִי יֹעִילוּ לֹא עֹזֵר לָמֹו׃
יד כְּפֶרֶץ רָחָב יֶאֱתָיוּ תַּחַת שֹׁאָה הִתְגַּלְגָּלוּ׃

עוד צרות –
טו הָהְפַּךְ עָלַי בַּלָּהֹות תִּרְדֹּף כָּרוּחַ נְדִבָתִי וּכְעָב עָבְרָה יְשֻׁעָתִי׃
(נדיבתי – כבודי)
טז וְעַתָּה עָלַי תִּשְׁתַּפֵּךְ נַפְשִׁי יֹאחֲזוּנִי יְמֵי-עֹנִי׃
יז לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלָי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן׃
יח בְּרָב-כֹּחַ יִתְחַפֵּשׂ לְבוּשִׁי כְּפִי כֻתָּנְתִּי יַאַזְרֵנִי׃
(בגדי משתנים)
יט הֹרָנִי לַחֹמֶר וָאֶתְמַשֵּׁל כֶּעָפָר וָאֵפֶר׃
(נמשל כאפר)
כ אֲשַׁוַּע אֵלֶיךָ וְלֹא תַעֲנֵנִי עָמַדְתִּי וַתִּתְבֹּנֶן בִּי׃
(אין מענה לשוועה)
כא תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי׃
כב תִּשָּׂאֵנִי אֶל-רוּחַ תַּרְכִּיבֵנִי וּתְמֹגְגֵנִי (תשוה) תּוּשִׁיָּה ׃
(אבדה תושייתי)
כג כִּי-יָדַעְתִּי מָוֶת תְּשִׁיבֵנִי וּבֵית מֹועֵד לְכָל-חָי׃
כד אַךְ לֹא-בְעִי יִשְׁלַח-יָד אִם-בְּפִידֹו לָהֶן שׁוּעַ׃
(פסוק קשה. לדעתי – עי-חורבה, פיד-צרה, והמשמעות – במי שבצרה לא תפגע בו, אלא תציל אותו)
כה אִם-לֹא בָכִיתִי לִקְשֵׁה-יֹום עָגְמָה נַפְשִׁי לָאֶבְיֹון׃
(היה צדיק)
כו כִּי טֹוב קִוִּיתִי וַיָּבֹא רָע וַאֲיַחֲלָה לְאֹור וַיָּבֹא אֹפֶל׃
(אך בא רע)
כז מֵעַי רֻתְּחוּ וְלֹא-דָמּוּ קִדְּמֻנִי יְמֵי-עֹנִי׃
כח קֹדֵר הִלַּכְתִּי בְּלֹא חַמָּה קַמְתִּי בַקָּהָל אֲשַׁוֵּעַ׃
(גם בקהל הוא משווע)
כט אָח הָיִיתִי לְתַנִּים וְרֵעַ לִבְנֹות יַעֲנָה׃
ל עֹורִי שָׁחַר מֵעָלָי וְעַצְמִי-חָרָה מִנִּי-חֹרֶב׃
לא וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקֹול בֹּכִים׃





להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s