עוד מזמורי צוררים

עוד שני מזמורי בקשת ישועה מצוררים, שעוד לא הבאתי. משורר תהילים מוקף צוררים, אויבים ועריצים. כמו כן, בשני מזמורים אלה המשורר מפקיד את חייו בידי האל, אדגיש ביטויים אלה.

תהילים לא –

א לַמְנַצֵּחַ מִזְמֹור לְדָוִד׃

ב בְּךָ יהוה חָסִיתִי אַל-אֵבֹושָׁה לְעֹולָם בְּצִדְקָתְךָ פַלְּטֵנִי׃

ג הַטֵּה אֵלַי אָזְנְךָ מְהֵרָה הַצִּילֵנִי הֱיֵה לִי לְצוּר-מָעֹוז לְבֵית מְצוּדֹות לְהֹושִׁיעֵנִי׃

ד כִּי-סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי׃

ה תֹּוצִיאֵנִי מֵרֶשֶׁת זוּ טָמְנוּ לִי כִּי-אַתָּה מָעוּזִּי׃

ו בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אֹותִי יהוה אֵל אֱמֶת׃
(בידך אפקיד רוחי – נהוג לומר לפני השינה)

ז שָׂנֵאתִי הַשֹּׁמְרִים הַבְלֵי-שָׁוְא וַאֲנִי אֶל-יהוה בָּטָחְתִּי׃
(הבלי שוא – דברים שאין בהם ממש, אלילים)

ח אָגִילָה וְאֶשְׂמְחָה בְּחַסְדֶּךָ אֲשֶׁר רָאִיתָ אֶת-עָנְיִי יָדַעְתָּ בְּצָרֹות נַפְשִׁי׃

ט וְלֹא הִסְגַּרְתַּנִי בְּיַד-אֹויֵב הֶעֱמַדְתָּ בַמֶּרְחָב רַגְלָי׃

י חָנֵּנִי יהוה כִּי צַר-לִי עָשְׁשָׁה בְכַעַס עֵינִי נַפְשִׁי וּבִטְנִי׃
(עששה – נחלשה (קרוב לתש). רש"י – ועצמי עששו – לשון רקב כאילו אכלם עש.)

יא כִּי כָלוּ בְיָגֹון חַיַּי וּשְׁנֹותַי בַּאֲנָחָה כָּשַׁל בַּעֲוֹנִי כֹחִי וַעֲצָמַי עָשֵׁשׁוּ׃

יב מִכָּל-צֹרְרַי הָיִיתִי חֶרְפָּה וְלִשֲׁכֵנַי מְאֹד וּפַחַד לִמְיֻדָּעָי רֹאַי בַּחוּץ נָדְדוּ מִמֶּנִּי׃

יג נִשְׁכַּחְתִּי כְּמֵת מִלֵּב הָיִיתִי כִּכְלִי אֹבֵד׃

יד כִּי שָׁמַעְתִּי דִּבַּת רַבִּים מָגֹור מִסָּבִיב בְּהִוָּסְדָם יַחַד עָלַי לָקַחַת נַפְשִׁי זָמָמוּ׃
(דיבת רבים – דברי שקר, מגור מסביב – פחד מסביב)

טו וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי יהוה אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה׃

טז בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד-אֹויְבַי וּמֵרֹדְפָי׃
(בידך עתותי – זמני, כלומר חיי)

יז הָאִירָה פָנֶיךָ עַל-עַבְדֶּךָ הֹושִׁיעֵנִי בְחַסְדֶּךָ׃

יח יהוה אַל-אֵבֹושָׁה כִּי קְרָאתִיךָ יֵבֹשׁוּ רְשָׁעִים יִדְּמוּ לִשְׁאֹול׃
(ידמו לשאול – ימותו וירדו לשאול)

יט תֵּאָלַמְנָה שִׂפְתֵי שָׁקֶר הַדֹּבְרֹות עַל-צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז׃
(עתק – בגאווה, או סרה)

כ מָה רַב-טוּבְךָ אֲשֶׁר-צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם׃

כא תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנֹות׃
(רוכסי איש – תחבולותיו)

כב בָּרוּךְ יהוה כִּי הִפְלִיא חַסְדֹּו לִי בְּעִיר מָצֹור׃

כג וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְחָפְזִי נִגְרַזְתִּי מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ אָכֵן שָׁמַעְתָּ קֹול תַּחֲנוּנַי בְּשַׁוְּעִי אֵלֶיךָ׃
(חשבתי בפזיזות כי נכרתי)

כד א͏ֶהֱבוּ אֶת-יהוה כָּל-חֲסִידָיו אֱמוּנִים נֹצֵר יהוה וּמְשַׁלֵּם עַל-יֶתֶר עֹשֵׂה גַאֲוָה׃
(על יתר – אולי בצורה יתרה. וכן 'שבע על חטאותיכם')

כה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל-הַמְיַחֲלִים לַיהוה׃

תהילים קמג –

תפילה להצלה ולהדרכה
א מִזְמֹור לְדָוִד יהוה שְׁמַע תְּפִלָּתִי הַאֲזִינָה אֶל-תַּחֲנוּנַי בֶּאֱמֻנָתְךָ עֲנֵנִי בְּצִדְקָתֶךָ׃

ב וְאַל-תָּבֹוא בְמִשְׁפָּט אֶת-עַבְדֶּךָ כִּי לֹא-יִצְדַּק לְפָנֶיךָ כָל-חָי׃
(אין אדם יכול לעמוד במידת הדין)

ג כִּי רָדַף אֹויֵב נַפְשִׁי דִּכָּא לָאָרֶץ חַיָּתִי הֹושִׁיבַנִי בְמַחֲשַׁכִּים כְּמֵתֵי עֹולָם׃
(חייתי – אני אומר חיותי. ובקבלה היא דרגה גבוהה בנפש)

ד וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי בְּתֹוכִי יִשְׁתֹּומֵם לִבִּי׃
(רוחי עצובה, ליבי חרד)

ה זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכָל-פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשֹׂוחֵחַ׃

ו פֵּרַשְׂתִּי יָדַי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי כְּאֶרֶץ-עֲיֵפָה לְךָ סֶלָה׃
(כארץ עיפה – צמאון)

ז מַהֵר עֲנֵנִי יהוה כָּלְתָה רוּחִי אַל-תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי וְנִמְשַׁלְתִּי עִם-יֹרְדֵי בֹור׃

ח הַשְׁמִיעֵנִי בַבֹּקֶר חַסְדֶּךָ כִּי-בְךָ בָטָחְתִּי הֹודִיעֵנִי דֶּרֶךְ-זוּ אֵלֵךְ כִּי-אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי נַפְשִׁי׃
(אליך נשאתי נפשי – אליך אני משתוקק ועליך אני סומך)

ט הַצִּילֵנִי מֵאֹיְבַי יהוה אֵלֶיךָ כִסִּתִי׃
(אליך כיסיתי – בך אחפש מחסה)

י לַמְּדֵנִי לַעֲשֹׂות רְצֹונֶךָ כִּי-אַתָּה אֱלֹוהָי רוּחֲךָ טֹובָה תַּנְחֵנִי בְּאֶרֶץ מִישֹׁור׃
(מישור – יושר)

יא לְמַעַן-שִׁמְךָ יהוה תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תֹוצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי׃

יב וּבְחַסְדְּךָ תַּצְמִית אֹיְבָי וְהַאֲבַדְתָּ כָּל-צֹרֲרֵי נַפְשִׁי כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ׃

*

ועתה, לביטויים שהודגשו – בידך אפקיד רוחי, בידך עתותי, אליך נשאתי נפשי. המשורר מפקיד חייו בידי האל.

בדומה לכך – ותסלחו לי אם צריך – נאמר בברית החדשה –

לח וּמִי שֶׁאֵינוֹ לוֹקֵחַ אֶת צְלָבוֹ וְהוֹלֵךְ אַחֲרַי אֵינוֹ כְּדַאי לִי.
⋅לט הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ."
מתי י. ובמקבילות.






להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s