שמיעה (+לאקאן)


בספרי 'יסודות הבניין' שאלתי – מהי משמעות? ועניתי – יחסי משמיע-שומע. כלומר, אם אין שומע את דבריך – אין להם משמעות, הם לא הופכים למעשה בעולם, ואתה לא מקבל מענה.
אפשר ליישם 'חוכמה' זו הן כדי להעניק משמעות לחיים, ובכלל לענות על השאלה מה משמעות חיים אלה? האם מישהו שומע אותנו, את תפילתנו? ואפשר ליישמה גם בטיפול הפסיכולוגי, שבו נחוצה הקשבה וגם מענה, ולא רק הנהון סתום.
מעניין שבעברית לשמוע הוא גם לציית, כלומר לעשות. כך פועל זה בא בפסוקים הידועים 'נעשה ונשמע' ו'שמע ישראל', אף כי השני מדבר על אמונה ולא עשייה.
הרב הנזיר סבר שעם ישראל הולך לפי 'ההיגיון השמעי', בעוד היוונים ועמי יפת בכלל הולכים לפי היגיון הראייה, ולכן מצטיינים באומנות החזותית, בין היתר.

*

והנה, מצאתי משהו שקרוב למחשבה זו אצל הפסיכואנליטיקאי הצרפתי לאקאן. כלומר, אולי מצאתי, שכן לאקאן קשה מאוד להבנה, וזה ידוע. בכל אופן, אביא את דבריו, וכל אחד שיבין מזה מה שהוא רוצה.

לאקאן
א. דיבור ריק ודיבור מלא במימוש הפסיכואנליטי של הסובייקט

תן נא בפי דיבור אמיתי ויציב ועשני לשון זהירה
(הנחמה הפנימית, פרק XLV: "על שאין להאמין לכל אחד ועל המעידה הקלה במילים")

הפסיכואנליזה, בין שהיא מתיימרת להיות סוכנת של ריפוי, של הכשרה או של חקירה, יש לה תָּווך אחד ויחיד: דיבורו של הפציינט. ברירותה של עובדה זו אינה תירוץ להתעלם ממנה. ואכן, כל דיבור קורא למענה.
בכוונתי להראות שאין דיבור ללא מענה, אפילו אם אין הוא נתקל אלא בשתיקה, ובלבד שיהיה לו מאזין, ושזה לב לבה של הפונקציה שלו באנליזה.
אך אם הפסיכואנליטיקאי אינו ער לכך שזו היא הפונקציה של הדיבור,
והוא יחווה את הקריאה שלו בעוצמה רבה יותר, ואם הריק הוא שמושמע בו בראשונה, ירגיש אותו האנליטיקאי בתוכו ויחפש מעבר לדיבור מציאות שתמלא את הריק זה.
כך הוא מגיע לכלל אנליזה של התנהגות הסובייקט, כדי למצוא בהתנהגות זו את מה שהוא אינו אומר. אך כדי לזכות ממנו להודאה במה שהוא אינו אומר, דרוש כמובן שהוא ידבר על כך. או אז הוא שב לדבר, אך דיבורו זה נעשה חשוד הואיל ולא הגיב אלא לכישלון שתיקתו, לנוכח ההד הנתפס של
הכלומיות שלו.
אך מה הייתה אפוא קריאה זו של הסובייקט, מעבר לריק של דבריו? קריאת אמת במובנה העקרוני ביותר, שבעדה תבלחנה הקריאות של צרכים צנועים
יותר, אך ראשית, ומלכתחילה, זו קריאה של הריק עצמו…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s