צבע עור

מייגן מרקל והנסיך הארי התראיינו לאופרה וינפרי, ובריאיון זה, שהפך למדובר מאוד, מייגן אמרה שחשבה על התאבדות, וכי בני משפחת המלוכה הביעו דאגה בנוגע לצבע עורו השחור של בנה העומד להיוולד. זו, כמובן, גזענות דוחה, אם כי גם לא מפתיעה. וכל זה כאשר מייגן לא ממש שחורה, אלא מעורבת.
ומה בתנ"ך אנו מוצאים על כך?
אביא מקורות מהתורה, מהנביאים ומהכתובים.

*

בתורה –
משה לקח אישה כושית, ואכן בני המשפחה, מרים ואהרון, התחילו להתלחשש על כך –

וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמֹשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִׁית לָקָח.

אולם התורה לא רואה זאת בעין יפה, ומרים לוקה בצרעת. ומכאן למדו חז"ל כי על לשון הרע לוקים בצרעת, והרבה מדרשים ודברי מוסר יש על כך. גם ראוי לשים לב, כי גם אהרון חטא כאן, אך הוא לא נענש, וגם על כך יש הסברים שונים ולא מספקים.

וידוע פירושו של רש"י כאן, שמפרש כושית – יפה. אך נביא את דבריו המלאים –

"האשה הכושית – מגיד שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחרוריתו של כושי.

כושית – בגימטריא יפת מראה, חשבונו של זה כחשבון של זה.

על אודות האשה – על אודות גירושיה.

כי אשה כושית לקח – מה תלמוד? אלא, יש לך אשה נאה ביופיה ואין נאה במעשיה, במעשיה ולא ביופיה. זו נאה בכל.

האשה הכושית – על שם נוייה נקראת כושית, כאדם הקורא את בנו נאה כושי, שלא תשלוט בו עין.

כי אשה כושית לקח – ועתה גירשה".

*

בנביאים –
רבות מדובר על ישראל כעם נבחר ועם סגולה, לכן כה מפתיעים דבריו החריפים של עמוס הנביא, שמשווה את ישראל לכל עמי האיזור, ללא מעלה מיוחדת, ובתוך כך כולל גם את הכושיים, תושבי ארץ כוש הקדומה, שהיו שחורי עור –

הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נְאֻם יְהוָה הֲלוֹא אֶת יִשְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּפְלִשְׁתִּיִּים מִכַּפְתּוֹר וַאֲרָם מִקִּיר.
עמוס ט, ז.

וברשותכם, לא אביא את דברי המפרשים המסורתיים, המקהים את עוקץ האמירה, אך אביא את פירושו הישר של שטיינזלץ –

הֲלוֹא כִבְְְנֵי כֻשִׁיִּים אַתֶּם לִי, בְְּנֵי יִשְְְׂרָאֵל. אינכם מיוחסים לפני יותר מבני כוש, בכורו של חם, נְְאֻם־ה'. הֲלוֹא, אמנם אֶת־יִשְְְׂרָאֵל הֶעֱלֵיתִי מֵאֶרֶץ מִצְְְרַיִם, ובזה אתם רואים סימן לייחודכם, אך גם בכך אינכם ייחודיים – וּפְְְלִשְְְׁתִּיִּים, שגם הם מצאצאי חם, העליתי מִכַּפְְְתּוֹר, כרתים. הפלשתים לא היו במקורם תושבי הארץ הקדמונים, אלא באו אליה מכרתים. ואת אֲרָם העליתי לארצם מִקִּיר, מקום מוצאם. עשיתי כך לכמה עמים וממלכות; הרי שאינכם מיוחדים. 

*

ובכתובים –

האהובה בשיר השירים מתוארת כשחורה, למשל –

אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.
שיר השירים א, ו.

והנה פירוש רש"י –
"אל תראוני – אל תסתכלו בי לבזיון [כמו כי ראו בארון י״י (שמואל א ו׳:י״ט)].

שאני שחרחרת – לפי שאין שחרותי וכיעורי ממעי אמי אלא על ידי שזיפת השמש שאותו שחרות נוח להתלבן כשיעמוד בצל".

אבל הפסוק הקודם מלמד אחרת –

שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְּנוֹת יְרוּשָׁלָ‍ִם כְּאָהֳלֵי קֵדָר כִּירִיעוֹת שְׁלֹמֹה.

ממש כסיסמת 'שחור הוא יפה', כמו בשיר ההוא מהמחזמר 'שיער'.

*

לסיכום, נראה שהתנ"ך עצמו לא גזעני, והוא מזכיר שחרות עור בהקשרים חיוביים, אף שהוא מודע ליחס השלילי מהסביבה בגין זאת. המפרשים, לעומת זאת, בדרך כלל ובאופן מצער, נראה שהיו שבויים בתקופה בה התנשאות גזעית הייתה מקובלת.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s