על המנוחה

על המנוחה
ארץ ישראל נקראת נחלה ומנוחה –

כִּי לֹא בָּאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.
דברים יב, ח.

ישעיה אומר כי יש להניח לעייף –

אֲשֶׁר אָמַר אֲלֵיהֶם זֹאת הַמְּנוּחָה הָנִיחוּ לֶעָיֵף וְזֹאת הַמַּרְגֵּעָה וְלֹא אָבוּא שְׁמוֹעַ.
ישעיה כח, יב.

מלבי"ם ביאור המילות –
"המנוחה המרגעה". מנוחה לגוף ומרגעה לנפש. ומצאו מרגוע לנפשכם (ירמיה ו' טז). לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך (דברים כח סה), ר"ל לא מנוחה נפשיית ולא גופנית, וע"ל (לד יד).

ומיכה אומר כי הארץ אינה המנוחה –

קוּמוּ וּלְכוּ כִּי לֹא־זֹאת הַמְּנוּחָה בַּעֲבוּר טָמְאָה תְּחַבֵּל וְחֶבֶל נִמְרָץ.
מיכה ב, י.

שטיינזלץ –
קוּמוּ מארצי וּלְְְכוּ, כִּי לֹא ארץ זֹאת היא הַמְְּנוּחָה שלכם, בַּעֲבוּר שהארץ טָמְְְאָה, היא תְְּחַבֵּל ותזיק לכם, וְְתהיה חֶבֶל נִמְְְרָץ, עז וכואב. 

יש עוד הרבה.
ובקדיש 'המצא מנוחה נכונה', זו המנוחה האחרונה. והמת נקרא מנוח.