האם אליהו 'פוטר'?

האם אליהו 'פוטר'?

טו וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק וּבָאתָ וּמָשַׁחְתָּ אֶת חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ עַל אֲרָם. טז וְאֵת יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֱלִישָׁע בֶּן שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.
מלכים א, יט.

יש דעה אצל חז"ל שאליהו 'פוטר' מתפקידו, כי נבואתו הייתה קשה מדי וכי לימד קטגוריה על ישראל. קראתי את הדברים האלה בספרו של הרב אלחנן סמט 'פרקי אליהו', ועתה אני קורא אותם בספרה של יוכי ברנדס 'כשאלוהים היה צעיר'.
לי תמיד הדעה הזו לא נראתה. מדוע? מפני שכל הנביאים, בעצם, לימדו קטגוריה על ישראל. זה התפקיד שלהם, בעצם, אפשר לומר. והנטייה להימנע מכל ביקורת על ישראל היא חז"לית מובהקת.
מלבד זאת, אני לא קורא את הדברים האלה בפסוק. אין זה הפשט. יש כאן פשוט העברת משמרות, שלא ניתן לה כל נימוק ברור.
והדבר מתחבר לפוסט שהעליתי לא מזמן, על כך שאליהו הוא זה שנקרא בפי אחאב בביטוי הקשה 'עוכר ישראל'. אבל הוא עונה יפה – 'לא עכרתי את ישראל, אלא אתה ובית אביך', שהרי אחאב אכן נחשב בתנ"ך כמלך שעשה הרע בעיניי ה'.
אז השאלה היא למי שאנו רוצים להאמין, לגרסה של אחאב, שהיא זו שאומצה, לצערנו, על-ידי חז"ל, או לגרסת אליהו, שהיא גם גרסת הכתובים הפשוטה?

בכל אופן להלן אביא את דברי יוכי ברנדס, וכן דברים דומים שמובאים ברש"י ובמדרש המכילתא.

*

מתוך "כשאלהים היה צעיר" –

"אלהים מסלק את אליהו בשקט. אך חז"ל מדברים על פיטוריו בגלוי. וכאלף שנים אחריהם מגיע פרשן אמיץ במיוחד בשם רבי לוי בן גרשום (רלב"ג), שמאלץ אותנו לראות את אליהו כמות שהוא:

"כאשר ראה ה' יתברך היות אליהו מבקש רע לישראל היישירו להבין שאין השם יתברך חפץ בהבאת הרעות. ולזה הראהו במראה הנבואה הרוח והרעש והאש. ולא היה בהם ה'. ואחר זה שאל לו שנית: מה לך פה אליהו? וידמה שמרוב כעס על חטאת ישראל לא התחכם אליהו לעמוד על הכוונה האלהית והשיב שנית כמו התשובה הראשונה. וכאשר ראה ה' שהוא משתמש בנבואתו להביא רע על ישראל בהפך מה שכיוון בה, אז הודיעו שימשח אלישע לנביא תחתיו".

כל מה שרלב"ג אומר כתוב בתנ"ך.
זה הפשט.
לגמרי הפשט.
אבל כמה אומץ צריך בשביל לצעוק בקול רם:
אליהו מבקש רע לישראל."

– כשאלהים היה צעיר מאת יוכי ברנדס.

רש"י –
תמשח לנביא תחתיך – אי איפשי בנביאותך מאחר שאתה מלמד קטיגוריא על בני.

מכילתא על דמות יב, א –
נמצאת אתה אומר, שלושה נביאים הם. אחד תבע כבוד האב וכבוד הבן, ואחד תבע כבוד האב ולא כבוד הבן, ואחד תבע כבוד הבן ולא כבוד האב. ירמיה תבע כבוד האב וכבוד הבן שנאמר 'נחנו פשענו ומרינו' [איכה ג']. לכך נכפלה נבואתו, שנאמר 'נוסף עליהם דברים' [ירמיה לו']. אליהו תבע כבוד האב ולא כבוד הבן, שנאמר 'קנא קנאתי לה' אלקי צבאות' [מלכים א' יט']. ומה נאמר? 'לך שוב לדרכך מדברה דמשק וגו' ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט תמשח לנביא תחתיך' שאין ת"ל לנביא תחתיך, אלא שאי אפשי בנבואתך. יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב, שנאמר 'ויהי דבר ה' אל יונה שנית' [יונה א'], שנית נדבר עמו שלישית לא. רבי יונתן אומר, לא הלך יונה אלא לאבד עצמו בים, שנאמר 'שאוני והטילוני אל הים'. וכן תמצא (האבות) והנביאים היו נותנים עצמם על ישראל. במשה מה הוא אומר, 'ועתה אם תשא חטאתם. ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת' [שמות לב'] [ואומר] 'ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי' [במדבר יא'] בדוד מה הוא אומר, 'הנה אנכי חטאתי ועויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי' [שמואל ב' כד']. הא בכל מקום אתה מוצא (האבות) והנביאים מסרו נפשם על ישראל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s