גיור

בג"ץ החליט כי גיור רפורמי וקונסרווטיבי תקפים בישראל, בכפוף לחוק השבות. מבחינת האורתודוכסיה זו רעידת אדמה, ועוד נשמע על כך. אך יש לדעת שמבחינה תנ"כית זה לא עניין גדול כלל.
הגיורת הגדולה המוכרת מהתנ"ך היא רות, והיא לא עברה גיור-לחומרה ברבנות, אלא פשוט הביעה נכונות עיקשת להידבק בחמותה נעמי ובעם ישראל. וזו אינה דמות שולית בעם ישראל, אלא היא הסבתא-רבתא של דוד המלך, אבי שושלת המלוכה הישראלית.
נקרא את הפסוקים הרלוונטיים –

רות א –
נעמי חוזרת ארצה עם כלותיה
(ו) וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָ וַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי פָקַד יְהוָה אֶת עַמּוֹ לָתֵת לָהֶם לָחֶם.

(ז) וַתֵּצֵא מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיְתָה שָׁמָּה וּשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ עִמָּהּ וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶךְ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה.

(ח) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי לִשְׁתֵּי כַלֹּתֶיהָ לֵכְנָה שֹּׁבְנָה אִשָּׁה לְבֵית אִמָּהּ יעשה [יַעַשׂ] יְהוָה עִמָּכֶם חֶסֶד כַּאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם עִם הַמֵּתִים וְעִמָּדִי.

(ט) יִתֵּן יְהוָה לָכֶם וּמְצֶאןָ מְנוּחָה אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ וַתִּשַּׁק לָהֶן וַתִּשֶּׂאנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה.

(י) וַתֹּאמַרְנָה לָּהּ כִּי אִתָּךְ נָשׁוּב לְעַמֵּךְ.

(יא) וַתֹּאמֶר נָעֳמִי שֹׁבְנָה בְנֹתַי לָמָּה תֵלַכְנָה עִמִּי הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים.

(יב) שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ כִּי אָמַרְתִּי יֶשׁ לִי תִקְוָה גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים.

(יג) הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי כִּי מַר לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי יָצְאָה בִי יַד יְהוָה.

(כלומר, לפי התפיסה המוצגת כאן, כלותיה של נעמי יכולות להינשא רק מבנים של נעמי, תפיסה לא מובנת-מאליה כלל. כאן גם שורש המילה עגינות – עוד נושא דתי רלוונטי וכואב עד ימינו. נמשיך – )

(יד) וַתִּשֶּׂנָה קוֹלָן וַתִּבְכֶּינָה עוֹד וַתִּשַּׁק עָרְפָּה לַחֲמוֹתָהּ וְרוּת דָּבְקָה בָּהּ.

(טו) וַתֹּאמֶר הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ שׁוּבִי אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ.

(טז) וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי.

(יז) בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ.

(יח) וַתֵּרֶא כִּי מִתְאַמֶּצֶת הִיא לָלֶכֶת אִתָּהּ וַתֶּחְדַּל לְדַבֵּר אֵלֶיהָ.

*

ואולם, אם נדייק, בחקר המקרא יש גישה מרכזית שטוענת שבימי עזרא ונחמיה הייתה מחלוקת בענייני הגיור. עזרא הרי דרש לגרש את הנשים הנכריות. ולעומת זאת הייתה גישה המתנגדת לכך. תומכי גישה הפוכה זו, טוענים חלק מהחוקרים, הם אלה שכתבו את מגילת רות, כדי לקדם את קבלת הנשים הנוכריות לעם ישראל.

נקרא אפוא גם את עזרא י –

א וּכְהִתְפַּלֵּל עֶזְרָא וּכְהִתְוַדֹּתֹו בֹּכֶה וּמִתְנַפֵּל לִפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים נִקְבְּצוּ אֵלָיו מִיִּשְׂרָאֵל קָהָל רַב-מְאֹד אֲנָשִׁים וְנָשִׁים וִילָדִים כִּי-בָכוּ הָעָם הַרְבֵּה-בֶכֶה׃ ס
ב וַיַּעַן שְׁכַנְיָה בֶן-יְחִיאֵל מִבְּנֵי (עולם) עֵילָם וַיֹּאמֶר לְעֶזְרָא אֲנַחְנוּ מָעַלְנוּ בֵאלֹהֵינוּ וַנֹּשֶׁב נָשִׁים נָכְרִיֹּות מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וְעַתָּה יֵשׁ-מִקְוֶה לְיִשְׂרָאֵל עַל-זֹאת׃
ג וְעַתָּה נִכְרָת-בְּרִית לֵאלֹהֵינוּ לְהֹוצִיא כָל-נָשִׁים וְהַנֹּולָד מֵהֶם בַּעֲצַת אֲדֹנָי וְהַחֲרֵדִים בְּמִצְוַת אֱלֹהֵינוּ וְכַתֹּורָה יֵעָשֶׂה׃
ד קוּם כִּי-עָלֶיךָ הַדָּבָר וַאֲנַחְנוּ עִמָּךְ חֲזַק וַעֲשֵׂה׃ פ
ה וַיָּקָם עֶזְרָא וַיַּשְׁבַּע אֶת-שָׂרֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְכָל-יִשְׂרָאֵל לַעֲשֹׂות כַּדָּבָר הַזֶּה וַיִּשָּׁבֵעוּ׃
ו וַיָּקָם עֶזְרָא מִלִּפְנֵי בֵּית הָאֱלֹהִים וַיֵּלֶךְ אֶל-לִשְׁכַּת יְהֹוחָנָן בֶּן-אֶלְיָשִׁיב וַיֵּלֶךְ שָׁם לֶחֶם לֹא-אָכַל וּמַיִם לֹא-שָׁתָה כִּי מִתְאַבֵּל עַל-מַעַל הַגֹּולָה׃ ס
ז וַיַּעֲבִירוּ קֹול בִּיהוּדָה וִירוּשָׁלַ͏ִם לְכֹל בְּנֵי הַגֹּולָה לְהִקָּבֵץ יְרוּשָׁלָ͏ִם׃
ח וְכֹל אֲשֶׁר לֹא-יָבֹוא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים כַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יָחֳרַם כָּל-רְכוּשֹׁו וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגֹּולָה׃ ס
ט וַיִּקָּבְצוּ כָל-אַנְשֵׁי-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן יְרוּשָׁלַ͏ִם לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים הוּא חֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי בְּעֶשְׂרִים בַּחֹדֶשׁ וַיֵּשְׁבוּ כָל-הָעָם בִּרְחֹוב בֵּית הָאֱלֹהִים מַרְעִידִים עַל-הַדָּבָר וּמֵהַגְּשָׁמִים׃ פ
י וַיָּקָם עֶזְרָא הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַתֶּם מְעַלְתֶּם וַתֹּשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיֹּות לְהֹוסִיף עַל-אַשְׁמַת יִשְׂרָאֵל׃
יא וְעַתָּה תְּנוּ תֹודָה לַיהוה אֱלֹהֵי-אֲבֹתֵיכֶם וַעֲשׂוּ רְצֹונֹו וְהִבָּדְלוּ מֵעַמֵּי הָאָרֶץ וּמִן-הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיֹּות׃
יב וַיַּעְנוּ כָל-הַקָּהָל וַיֹּאמְרוּ קֹול גָּדֹול כֵּן (כדבריך) כִּדְבָרְךָ עָלֵינוּ לַעֲשֹׂות׃ יג אֲבָל הָעָם רָב וְהָעֵת גְּשָׁמִים וְאֵין כֹּחַ לַעֲמֹוד בַּחוּץ וְהַמְּלָאכָה לֹא-לְיֹום אֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם כִּי-הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ בַּדָּבָר הַזֶּה׃
יד יַעֲמְדוּ-נָא שָׂרֵינוּ לְכָל-הַקָּהָל וְכֹל אֲשֶׁר בֶּעָרֵינוּ הַהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיֹּות יָבֹא לְעִתִּים מְזֻמָּנִים וְעִמָּהֶם זִקְנֵי-עִיר וָעִיר וְשֹׁפְטֶיהָ עַד לְהָשִׁיב חֲרֹון אַף -אֱלֹהֵינוּ מִמֶּנּוּ עַד לַדָּבָר הַזֶּה׃ פ
טו אַךְ יֹונָתָן בֶּן-עֲשָׂהאֵל וְיַחְזְיָה בֶן-תִּקְוָה עָמְדוּ עַל-זֹאת וּמְשֻׁלָּם וְשַׁבְּתַי הַלֵּוִי עֲזָרֻם׃
טז וַיּ͏ַעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי הַגֹּולָה וַיִּבָּדְלוּ עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֲנָשִׁים רָאשֵׁי הָאָבֹות לְבֵית אֲבֹתָם וְכֻלָּם בְּשֵׁמֹות וַיֵּשְׁבוּ בְּיֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי לְדַרְיֹושׁ הַדָּבָר׃
יז וַיְכַלּוּ בַכֹּל אֲנָשִׁים הַהֹשִׁיבוּ נָשִׁים נָכְרִיֹּות עַד יֹום אֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשֹׁון׃ פ

-וכך עד סוף הפרק, והעניין חוזר אף בספר נחמיה.

נראה, אם כך, שזה אינו ויכוח חדש. ולפי המילים שהדגשתי, נראה שאלו גם אותם גורמים שמציגים עמדה נוקשה…

*

לצורך ההשלמה, הנה המקור בנחמיה יג –

כג גַּם בַּיָּמִים הָהֵם רָאִיתִי אֶת-הַיְּהוּדִים הֹשִׁיבוּ נָשִׁים (אשדודיות) אַשְׁדֳּדִיֹּות (עמוניות) עַמֳּנִיֹּות מֹואֲבִיֹּות׃
כד וּבְנֵיהֶם חֲצִי מְדַבֵּר אַשְׁדֹּודִית וְאֵינָם מַכִּירִים לְדַבֵּר יְהוּדִית וְכִלְשֹׁון עַם וָעָם׃
כה וָאָרִיב עִמָּם וָאֲקַלְלֵם וָאַכֶּה מֵהֶם אֲנָשִׁים וָאֶמְרְטֵם וָאַשְׁבִּיעֵם בֵּאלֹהִים אִם -תִּתְּנוּ בְנֹתֵיכֶם לִבְנֵיהֶם וְאִם-תִּשְׂאוּ מִבְּנֹתֵיהֶם לִבְנֵיכֶם וְלָכֶם׃
כו הֲלֹוא עַל-אֵלֶּה חָטָא-שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וּבַגֹּויִם הָרַבִּים לֹא-הָיָה מֶלֶךְ כָּמֹהוּ וְאָהוּב לֵאלֹהָיו הָיָה וַיִּתְּנֵהוּ אֱלֹהִים מֶלֶךְ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל גַּם-אֹותֹו הֶחֱטִיאוּ הַנָּשִׁים הַנָּכְרִיֹּות׃
כז וְלָכֶם הֲנִשְׁמַע לַעֲשֹׂת אֵת כָּל-הָרָעָה הַגְּדֹולָה הַזֹּאת לִמְעֹל בֵּאלֹהֵינוּ לְהֹשִׁיב נָשִׁים נָכְרִיֹּות׃
כח וּמִבְּנֵי יֹויָדָע בֶּן-אֶלְיָשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדֹול חָתָן לְסַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וָאַבְרִיחֵהוּ מֵעָלָי׃
כט זָכְרָה לָהֶם אֱלֹהָי עַל גָּאֳלֵי הַכְּהֻנָּה וּבְרִית הַכְּהֻנָּה וְהַלְוִיִּם׃
ל וְטִהַרְתִּים מִכָּל-נֵכָר וָאַעֲמִידָה מִשְׁמָרֹות לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם אִישׁ בִּמְלַאכְתֹּו׃
לא וּלְקֻרְבַּן הָעֵצִים בְּעִתִּים מְזֻמָּנֹות וְלַבִּכּוּרִים זָכְרָה-לִּי אֱלֹהַי לְטֹובָה׃

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s